#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. א 'משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה' אם משיצא בתחילה משקין למה למיתנא שלא יצא בתחילה?	שלא רק שיצא בתחילה ויש חשש שישבר התירו רק בית השלחים ולא בית הבעל אלא אף אם לא יצא בתחילה אסור בבית הבעל.	מועד קטן ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. ב מאי משמע לשון בית השלחים? ומה בית הבעל?	בית השלחים לשון צמא כדכתיב &quot;ואתה עיף ויגע&quot; ומתרגמינן ואת משלהי ולאי.</p><p dir='rtl'>בית הבעל לשון דמיתבותא דכתיב &quot;כי יבעל בחור בתולה&quot; ומתרגמינן ארי כמה דמיתותב עולם עם בתולתא יתייתבון בגויך בנייך.	מועד קטן ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. ג האם מותר להשקות בית השלחים ובית הבעל במועד [ובשביעית]. ומאלו מים? ומה הטעם?	תנא דמתניתין והוא דעת ר' יהודה בתוספתא משקין בית השלחים במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה [ודוקא כשהיה מעין וחרב] אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון. סובר שהתירו רק פסידא ולא הרוחא וגם בפסידא דוקא כשאין טרחא כמו שאמר שם בתוספתא לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד. </p><p dir='rtl'>דעת ר&quot;מ שמותר אפ' שדה הבעל ממעין שיצא בתחילה.</p><p dir='rtl'>ראב&quot;י אוסר אפ' בבית השלחים ממעין שיצא בתחילה ואפ' היה וחרב.	מועד קטן ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: א המנכש והמשקה מים לזרעים בשבת משום מאי מתרינן ביה?</p><p dir='rtl'>ואם יש חיוב מדוע הותר בשביעת בבית השלחים?	רבה אמר שחייב משום חורש שכן דרכו של חורש להרפות הקרקע ורב יוסף אמר משום זורע שדרכו של זורע להצמיח פירות. וקשה עליהם שיתחייבו על שניהם כדאמר רב כהנא זומר וצריך לעצים חייב שתים.</p><p dir='rtl'>אף שלשניהם הוי מלאכה, בשביעית במקום פסידא התירו, לאביי דוקא בזמן הזה וכמ&quot;ד [רבי] שביעית בזמן הזה דרבנן, ורבא אומר שבשביעית רק אבות נאסרו ולא תולדות שהרי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה ולמה פרטם שאלו תולדות יחידות שחייבים עליהם אבל סתם תולדה פטורים.	מועד קטן ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: ג. להשקות מים. לחרוש. ניכוש עידור כיסוח קרסום זירוד פסוג באילנות, לזבל לפרק לאבק לעשן באילן. לקשקש תחת הזתים ולעדור תחת הגפנים ולמלאות נקעים מים ולעשות עוגיות לגפנים. האם מותר בשבעית מדאורייתא ומדרבנן. ומדוע?	חורש - ר' יוחנן ור' אלעזר נחלקו האם חייב על זה מדאורייתא ואיכא למימר שנחלקו בדר' אבין אמר רבי אילעא האם אמרינן כלל ופרט וכלל כשכלל בעשה ופרט בלאו כמו כאן &quot;ובשנה השביעית וכו.&quot; ואיכא למימר דלכו&quot;ע דנים בכלל ופרט ושאני כאן שפירט גם זמירה וגם בצירה שרק התולדות האלו חייבים. ולפי זה י&quot;ל שנחלקו בניכוש וכו' שמי שמחייב בחורש מחייב בכל הנ&quot;ל דכתיב שדך לא כרמך לא ולמ&quot;ד שפטור גם בהם פטור וזה אסור מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. אבל לקשקש וכו' ודאי מותר לכתחילה שאינו שווה בשדה ובכרם כמו זריעה. מכל מקום יש לחלק בקשקוש בין אברויי אילנא שאסור ואוקמי אילנא שמותר.</p><p dir='rtl'>להשקות מים - במשנה התירו במקום הפסד, אביי פירש שזה כמ&quot;ד שביעית בזמן הזה דרבנן, ומשמע שמחייב בהנ&quot;ל. ורבא פ' שלא חייבה תורה בתולדה אלא זמירה ובצירה ולא במשקה כנ&quot;ל.	מועד קטן ב:		
